|                      |                              |                               |

פיצוי בסך 38,339 שקלים לאיש מכירות שעבד במוסך רכב

הנתבעת תשלם לתובע סך של 38,339 ש”ח כמפורט להלן:

20,679 ש”ח בגין גמול שעות נוספות, 4,000 ש”ח פיצוי בגין הנפקת תלושי שכר לא תקינים, 5,000 ש”ח בגין אי המצאת טופס הודעה לעובד, 2,947 ש”ח בגין דמי הבראה ו – 5,713 ש”ח בגין החזר הוצאות נסיעה.

סע”ש (אזורי ת”א) 30493-11-15 דוד גלמן – מוסכי שיא נתניה בע”מ (נבו 27.07.2017)

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook

בית הדין לעבודה קיבל את תביעתו של התובע, עובד לשעבר שהועסק כאיש מכירות במוסך רכב למעלה משנתיים וחצי ופסק לזכותו את רכיבי השכר שלהלן.

1. גמול שעות נוספות

בית הדין קיבל את גרסת התובע על פיה הוא זכאי לתגמול שעות נוספות לאחר שקבע כי עבד בכל יום 9:30 שעות עבודה.

לתוצאה זו הגיע בית הדין לאחר שקבע כי המעסיק לא ניהל דו”חות נוכחות אלא רישומי נוכחות שנערכו בקובץ אקסל. ובהתאם לגרסת העובד ורישומי הנוכחות שנערכו בקובץ אקסל עולה כי שעות העבודה של התובע היו 9:30 שעות ליום.

עוד נפסק כי שינוי שיטת תשלום השכר באופן כזה שהחל המעסיק לשלם לעובד “תגמול שעות נוספות גלובלי” מחזק את העובדה כי התשלום שעות נוספות הינו כסות לתשלום שכר עבודה.

בית הדין לעבודה דחה את טענת המעסיק לפיה יש להפחית שעה הפסקה מכל יום עבודה שעבד התובע. ראשית, נפסק כי מאחר שהמעסיק לא הפחית את זמני ההפסקה בזמן אמת ולא הצליח להוכיח שהתשלום בעבור ההפסקות נעשה בטעות שבעובדה יש לדחות את טענת המעסיק לקזז את זמני ההפסקה מהשכר בדיעבד. שנית נפסק כי בכל מקרה המעסיק לא הצליח להוכיח שהעובד אכן יצא מדי יום לשעת הפסקה. וכך נקבע:

“הנתבעת לא הוכיחה להנחת דעתנו, כי התובע יצא מדי יום לשעת הפסקה. טענה זו אף אינה מתיישבת עם הגיונם של דברים לאור מיעוטם של אנשי המכירות בסניף הנתבעת בהרצליה אשר בהנתן שאחד מהם יצא לנסיעת מבחן או להפסקה, לא יכול היה איש המכירות השני להמצא אף הוא בהפסקה או לצאת לשעה אל מחוץ למתחם הסוכנות.”

2. הודעה על תנאי העסקה

בית הדין דחה את גרסת המעסיק לפיה הוא מסר לעובד הודעה על תנאי העסקה עם תחילת העבודה וקבע כי הטופס שהוצג נערך “ולא היה קיים בתקופה בה הועסק התובע אצל הנתבעת ומעולם לא ניתן לתובע”. אי לכך פסק בית הדין לזכות העובד פיצוי כספי בסך 5,000 ₪ בגין אי המצאת טופס הודעה לעובד.

3. החזר הוצאות נסיעה ודמי הבראה

בית הדין דחה את גרסת המעסיק לפיה שכרו החודשי של העובד כולל בתוכו החזר הוצאות נסיעה ודמי הבראה. לתוצאה זו הגיע בית הדין לאחר שדחה את “האותנטיות” של טופס ההודעה על תנאי העסקה שהציג המעסיק. אי לכך ומשלא הוצג כל תחשיב נגדי מטעם המעסיק פסק בית הדין לזכות העובד פיצוי כספי בסך 5,713 ₪ בגין החזר הוצאות נסיעה ודמי הבראה.

4. הנפקת תלושי שכר לא תקינים

נקבע כי “תלושי השכר שהונפקו לתובע לא שיקפו נכונה את שכרו שעמד על 6,000 ש”ח ותלושי השכר אף לא שיקפו את שעות עבודתו, חרף חובת המעסיק”. בשל מחדלים אלה חייב בית הדין את המעסיק בפיצוי כספי בסך 5,000 ₪ שישולם לעובד.