|                      |                              |                               |

היעדרות מהעבודה: התפטרות או עבירת משמעת?

“השאלה האם “זניחה” של העבודה על-ידי העובד נחשבת כהתפטרות שלו, למעשה, נבחנת על-פי נסיבותיו של כל מקרה, והמאפיינים העיקריים שלה הם התנהגותו של העובד ואורך הזמן של הזניחה. התנהגות של עובד היכולה להצביע על התפטרות, היא, לדוגמא, קבלת עבודה אצל מעביד אחר.

יחד עם זאת, לא כל היעדרות מהעבודה יכולה להיחשב כ”זניחה” של העבודה הנחשבת כהתפטרות, משום ש”במסגרת המקובלת של יחסי עבודה בישראל רואים היעדרות מעבודה, בנסיבות מסוימות, כהפרת משמעת, על תוצאותיה”. 

האבחנה בין היעדרות מעבודה המהווה “הפרת משמעת” או היעדרות המהווה “זניחה” של העבודה, נעשית בשים לב למכלול הנסיבות, כאשר “בדרך כלל יראו בהיעדרות מהעבודה בנסיבות מסוימות ‘הפרת משמעת’, אך יכול וההיעדרות תחרוג מעבירת משמעת”.

(עבודה ארצי) 3-122/נה טאהה זבון – נפתלי מוצניק, כט(1) 228)

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp

באותו עניין דובר על עובד שנעדר ממקום העבודה ללא רשות על מנת לנסוע לחופשה לרגל החג. לפי עדותו, העובד לא הודיע למנהל העבודה כי יוצא לחופשה ופשוט לא התייצב לעבודה. לאחר שחזר מהחופשה, הוא התייצב לעבודה אך המעסיק סירב לקבלו בחזרה.


 

טענת המעסיק הייתה שהעובד עשה דין לעצמו עת הוא נעלם ולא התייצב לעבודה ונהג בחוסר הגינות כאשר הוא לא דאג שהעבודה תתנהל כדין בהיעדרו. לכן טען המעסיק כי בנסיבות אלה העובד זנח את מקום העבודה עד כדי התפטרות מצידו ואין הוא זכאי לקבל פיצויי פיטורים.


 

בפסק הדין הנ”ל קבע בית הדין הארצי לעבודה כי אף על פי שהעובד נעדר ממקום העבודה בלי רשות אין לראות בכך כזניחת העבודה מצידו. ואילו סירובו של המעסיק להשיבו למקום העבודה לאחר תקופת ההיעדרות דווקא מהווה פיטורים.


 

בית הדין הארצי לעבודה שלל בקביעתו, בשימת הלב למכלול נסיבות העניין, כי העובד זנח את העבודה עד כדי התפטרות מצידו. קביעה זו מושתת על סמך 2 טעמים עיקריים: ראשית, זו לא הפעם הראשונה שהעובד נעדר מהעבודה ובכל הפעמים הקודמות כמו זו ממש שב העובד חזרה לעבודה לאחר שהסתיימה החופשה. שנית, קשרי העבודה נמשכו למעלה מ-21 שנים. כל אלה קבע בית הדין, נותנים “ביטוי על כוונתו שלא לזנוח את העבודה, אלא לחזור אליה כבפעמים הקודמות”.

ואם העובד לא זנח את מקום העבודה התוצאה היא שהעובד פוטר מהעבודה ולכן זכאי לפיצויי פיטורים.


 

יחד עם זאת נקבע מאחר שהעובד ביצע הפרת משמעת חמורה הוא לא יקבל תשלום פיצויי פיטורים מלא. לפיכך המעסיק חויב לשלם לעובד כמחצית מפיצויי הפיטורים בלבד.