הרבה יכעסו עלינו אך אנחנו נהיה הוגנים אתכם תמיד ונאמר לכם רק את האמת. לא בכל מקרה של פיטורים לא מוצדקים שווה לכם לתבוע את מקום העבודה ושלא יעבדו עליכם.

אבל בואו רגע נתחיל מההתחלה..

כידוע פגם בהליך הפיטורים או בעילת הפיטורים מקנה לעובד שנפגע זכות פיצוי בגין נזק לא ממוני.

פיצוי בגין נזק לא ממוני נועד לפצות את העובד בגין הצער שנגרם לו, עוגמת הנפש שהתלוותה לכך והפגיעה בכבודו עקב התנהלות לקויה של המעסיק. זאת להבדיל מפיצוי בגין נזק ממוני שנועד לפצות את העובד בגין אובדן הכנסה בתקופת שלאחר סיום העסקה.

בתי הדין לעבודה פוסקים פיצוי כספי לעובד שפוטר ללא שימוע או ללא שימוע כהילכתו; וכן פוסקים פיצוי כספי לעובד שפוטר בניגוד להוראה חוקית או נורמה שנקבעה בבתי הדין לעבודה לרבות פיטורים בחוסר תום לב.

אך השאלה הראשונה שנשאלת אפוא היא כיצד יש לקבוע את גובה הפיצוי הלא ממוני שנפסק לעובד?

בעבר הלא רחוק, הפיצוי בגין נזק לא ממוני היה נקבע לפי מכפיל שכר כך שהפיצוי הכספי שנפסק היה נע בין משכורת חודשית אחת ל-12 משכורות חודשיות בהתאם לשיקול דעת בית הדין.

דרך קביעת פיצוי לפי מכפיל שכר טומנת בחובה פגם מהותי ומבצעת הבחנה פסולה בין עובדים לפי גובה שכרם; ובית הדין הארצי לעבודה היטיב להבין זאת ולתקן זאת.

כדי להמחיש את הפגם בדרך קביעת פיצוי לפי מכפיל שכר אציג את הדוגמה הבאה:

שני עובדי מפעל בעלי ותק של 10 שנים פוטרו מבלי שנערך להם שימוע. הראשון מרוויח 6,500 ₪ בחודש והשני מרוויח 15,000 ₪ בחודש.

ברור כי לשניהם נגרמה עוגמת נפש וצער מהליך הפיטורים הלקוי.

האם זה נכון יהיה לפסוק לעובד השני פיצוי כספי גבוה יותר אך ורק בגלל שהוא מרוויח יותר?

לפום צערא אגרא

בית הדין הארצי לעבודה אימץ את הכלל התלמודי “לְפוּם צַעֲרָא אַגְרָא” (אבות, ה, כו) בבחינת יש לקבוע את הפיצוי בגין הנזק הלא ממוני לפי כמות הצער ולא לפי גובה השכר. לאמור “צערו של עובד המשתכר שכר גבוה אינו בהכרח גדול מצערו של עובד המשתכר שכר נמוך”.

כלומר לפי הכלל הזה שאימץ בית הדין הארצי לעבודה והפך אותו למחייב יש לפסוק פיצוי כספי בגין נזק לא ממוני כסכום גלובלי ולא לפי מכפיל שכר.

בכך בדוגמה שהובאה לעיל לא מן הנמנע ששני העובדים יקבלו פיצוי זהה בשל עוגמת הנפש והצער שנגרם להם.

השאלה השנייה שנשאלת היא כיצד יכמת בית הדין לעבודה את עוגמת הנפש, הפגיעה בכבוד והצער שנגרם לעובד לכדי פיצוי כסכום גלובלי?

היינו, כיצד יש לקבוע את הסכום הגלובלי שיקבל העובד בגין הנזק הלא ממוני שנגרם לו בעת פיטוריו?

האם רמת הפגיעה בעובדת עם ותק של 3 חודשים שפוטרה ללא שימוע זהה לרמת הפגיעה בעובדת עם ותק של 18 שנה שפוטרה ללא שימוע? האם רמת הפגיעה בעובדת שפוטרה משיקולים עניינים אך לא נערך לה שימוע כהילכתו זהה לרמה הפגיעה בעובדת מצטיינת שפוטרה לאחר שהעלילו עליה עלילה כדי להצדיק את פיטוריה? האם רמת הפגיעה בעובדת שפוטרה לאחר חופשת מחלה ממושכת זהה לרמת הפגיעה בעובדת שפוטרה בשל היריונה? וכ”ו.

לצורך כך קבע בית הדין הארצי לעבודה רשימת שיקולים שעל פיהם יש לקבוע את גובה הפיצוי בגין נזק לא ממוני שנגרם לעובד תוך שהודגש כי רשימה זו אינה ממצה את כל הנסיבות האפשריות.

לפניכם רשימת השיקולים:

ויודגש שוב זו לא רשימה סגורה ויתכנו נסיבות נוספות שישליכו על גובה הפיצוי שמגיע לעובד בגין נזק לא ממוני.

אם לדעתך נגרם לך עוול בהליך הפיטורים והשיקולים למעלה מתקיימים בעניינך אל תהסס ליצור איתנו קשר ואנחנו נעשה כל שביכולתנו כדי להוציא את הצדק שלך לאור.